 |
 |
ועדי עובדים
שש שנים עובדים את האדמה ובשנה השביעית, גם האדמה וגם עובדיה – נחים. כך כתוב בפרשה שלנו. כך גם בימי בשבוע – שישה ימי עבודה ויום אחד מנוחה. זהו המצב שאנו מכירים היום, אך לא תמיד היו הדברים כך. בעבר אנשים רבים עבדו כל יום, שבעה ימים בשבוע, ללא יום מנוחה, לעתים אפילו בלי שעות קבועות להפסקה באמצע היום. לצערנו, במקומות מסוימים, זה המצב גם בימינו.
לפני קצת יותר מ־200 שנה התרחשה המהפכה התעשייתית. בתקופה זו חלו שינויים רבים בחברה – אנשים רבים העתיקו את מקום מגוריהם מהכפר אל העיר, ובמקום לעבוד את האדמה, עבדו במפעלי תעשייה גדולים.
כדי להרוויח יותר כסף, חִייבו בעלי המפעלים את הפועלים (בהם גם ילדים בגילכם!) לעבוד בין 10ל־12 שעות ביום בתנאים קשים ביותר – במפעלים היה חם מאוד ורועש, לא היה בהם די אִוורור, ותפקידים מסוימים במפעל היו אפילו מסוכנים. בתמורה לעבודתם קיבלו הפועלים משכורות נמוכות מאוד, אך לא הייתה להם אפשרות אחרת להתפרנס.
פועלים שהחליטו להיאבק על תנאי עבודה הוגנים התחילו הפועלים להתארגן בקבוצות שנקראו "ועדי עובדים". ועדי עובדים ארגנו את כל הפועלים במקום העבודה לפעולות משותפות (כמו שביתות) ודרשו תנאי עבודה טובים יותר – פחות שעות עבודה, יותר הפסקות וימי חופשה ומשכורות גבוהות יותר. ואכן בהשפעת פעולתם של ועדי העובדים נחקקו חוקים שהבטיחו את זכויותיהם הבסיסיות של העובדים ותנאי העבודה שופרו. גם היום קיימים בישראל וברוב מדינות העולם ועדי עובדים העוסקים בתחומים שונים הקשורים לתנאי עבודה ולרווחת העובדים.
אמנם המאבקים בין עובדים למעבידים לא הסתיימו, אולם בהכללה אפשר לומר שתנאי העבודה ברוב המקומות טובים יותר היום מבעבר, וברוב המדינות התקבלה התפיסה כי העובדים הם קודם כול בני אדם, ולכן הם זכאים לתנאי עבודה אנושיים. ונוסף על כך, נראה שמנהלי מפעלים וחברות הבינו שיחס טוב לעובדים, משכורות הוגנות וחופשות סבירות גורמים לעובדים להיות מסורים יותר לעבודה ותורמים בכך לעלייה בהכנסות.
אז איזה מנהלים תהיו אתם?
|
|
|
| |
|
|
|
|
 |
|
דף ראשי ◄ ספר ויקרא ◄ פרשת בהר סיני ◄ בין אדם לחברו בפרשת השבוע ◄ רואים עולם
Supported by The Jewish Agency for Israel
