 |
 |


דואגים לקרובים

בְּפִרְקֵנוּ מְדֻבָּר עַל חֻקִּים הַקְּשׁוּרִים לִמְכִירַת עֲבָדִים. הַפָּסוּק הַבָּא מִתְיַחֵס לַמַּצָּב שֶׁבּוֹ אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל נִמְכַּר לְגוֹי, לִהְיוֹת לוֹ לְעֶבֶד, וְזֹאת בִּגְלַל עֹנִי. בְּמִקְרֶה כָּזֶה מֻדְגָּשׁ כַּמָּה חָשׁוּב לִדְאֹג וְלַעֲזֹר לְבֶן מִשְׁפָּחָה, אֲפִלּוּ אִם הוּא קָרוֹב-רָחוֹק:
|

|
 |
|
|
 |




|
 |
 |
 |

אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל
ויקרא פרק כ"ה, פסוק מ"ט
|
|
|
 |
|