צילי: בפרשת ויקרא, כמו בחלקים גדולים נוספים בספר ויקרא, מפורטים סוגי הקורבנות השונים, מתוארות הדרכים השונות של עבודת הקורבנות ומצוין מועדו של כל קורבן וקורבן.

גילי: אותי מטרידה עדיין השאלה העקרונית – בשביל מה בכלל ציווה אלוהים על הקרבת קורבנות? האם יש לו צורך בהם? האם הוא נהנה מהם?

שד"ל: הַקָּרְבָּנוֹת לֹא הָיְתָה תְּחִלָּתָם בְּצִוּוּי אֶלָּא… הִתְנַדְּבוּ בְּנֵי אָדָם לָתֵת תּוֹדָה לָאֵל עַל חֲסָדָיו עִמָּהֶם אוֹ לְהָבִיא לְפָנָיו מִנְחָה לְשַׁכֵּךְ חֲמָתוֹ וּלְרַצּוֹתוֹ לְמַעַן יְמַלֵּא שְׁאֵלוֹתָם. כִּי לֹא יִתָּכֵן לָאָדָם לְהִתְנַהֵג עִם אֱלֹהִים כִּי אִם עַל דֶּרֶךְ שֶׁהוּא מִתְנַהֵג עִם מֶלֶךְ בָּשָׂר וְדָם.
וְהִנֵּה בְּבוֹאָם לְהָבִיא מִנְחָה לֶאֱלֹהִים לֹא מָצְאוּ תַּחְבּוּלָה (=רעיון) אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרְפוּהָ בָּאֵשׁ כִּי בִּשְׂרֵפַתָהּ הָיוּ מוֹצִיאִים אוֹתָהּ מֵרְשׁוּתָם וּמֵרְשׁוּת שְׁאָר בְּנֵי הָאָדָם, וּמֵרְשׁוּת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת וְגַם בִּהְיוֹתָהּ נִשְׂרֶפֶת וַעֲשָׁנָהּ עוֹלֶה לַמָּרוֹם הָיָה נִרְאֶה לָהֶם כְּאִלּוּ עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים.