"אה, ברור, זה תיאור של המבול", אמר דורי, "אבל עדיין אני לא מבין למה דווקא "ארובות", ארובה היא הרי החלק הזה בגג שדרכו יוצא העשן, לא?"
"יש משהו בדבריך" אמרה נועה, "אבל אולי יש למילה זו גם פירושים אחרים".
היא הקלידה שוב במהירות, חיכתה כמה שניות, "או, יופי, הנה ההגדרה של מילון ספיר"

"ההגדרה הראשונה מתאימה לארובה שאנחנו מכירים, אבל יש כאן עוד שתי הגדרות. ההגדרה השנייה נראית לי מתאימה לסיפור המבול". "נכון" אמר דורי, "לפי ההסבר הזה אני יכול לדמיין שכל העולם הוא אולם ענק ובתקרה שלו פעורים פתחים, או חורים, וכשהחורים נפתחים בבת אחת, ומים פורצים דרכם – יורד גשם עז, מבול ממש!"
דפיקותיהן של טיפות המים על החלון גברו בבת אחת והשניים הסתובבו אל החלון,
דורי הסתכל מהורהר "וואו, באמת ארובות השמים נפתחו..."