 |
 |


יצחק רבין- עם הפנים לשלום

|
|
 |
|
| |
אם אתם "ברוגז" עם מישהו, אתם בוודאי יודעים כמה קשה לעשות "שוֹלֶם". שני הצדדים מחכים לראות מי יעשה את הצעד הראשון, ואף פעם אי אפשר לדעת אם הצד השני יהיה מוכן לוותר או לסלוח. יצחק רבין (1922-1995), שהיה מפקד בפלמ"ח, רמטכ"ל, שר ביטחון וראש ממשלת ישראל (פעמיים), הרגיש גם הוא עד כמה קשה לעשות שלום עם אויבים, כאשר חתם על הסכמי שלום עם יושב ראש הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת. בהסכמים אלו, שכונו "הסכמי אוסלו", הוא הסכים לוותר על שליטה ישראלית באזורים רבים ביהודה, בשומרון ובעזה, ויתורים שעוררו מחלוקת רבה בציבור בישראל. כאשר לחץ רבין את ידו של ערפאת בבית הלבן בארצות הברית, הוא ידע שהוא עושה צעד היסטורי, אבל שנוי במחלוקת. גם עם חוסיין מלך ירדן חתם רבין על הסכם שלום. הסכם זה היה מקובל הרבה יותר על הציבור בישראל. על נכונותו להרחיק לכת כדי להשיג שלום, שילם יצחק רבין בחייו. יצחק רבין נרצח בסיומה של עצרת שלום שנערכה בכיכר מלכי ישראל (כיום "כיכר רבין") בתל אביב, בי"ב בחשוון תשנ"ה (4 בנובמבר 1995). הרוצח הצהיר מאוחר יותר שרצח את יצחק רבין משום שהתנגד למדיניותו ולוויתורים שהסכים לוותר למען השלום.
|
|
 |
|
|
|
|
 |





|
 |
 |
|