צילי: הברכות לבני יעקב כתובות בדרך פיוטית, הן נשמעות קצת כמו רמזים או חידות.

גילי: בני יעקב הם אבותיהם של שבטי ישראל, והברכות הן מעין נבואות לעתידם של השבטים. מעניינת במיוחד היא הברכה ליהודה – "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ; כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּו"ּ (בראשית, פרק מ"ט פסוק ט'). יש המפרשים כי מדובר כאן בנבואה לעתידו של עם ישראל כולו ולא רק לעתידו של שבט יהודה, שהרי רובנו מוצאנו בשבט יהודה!

סֵפֶר הַזֹּהַר, פָּרָשַׁת וַיְּחִי: "גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה" – תְּחִלָּה גּוּר וְאַחַר כָּךְ אַרְיֵה; תְּחִלָּה נַעַר, אַחַר כָּךְ אִישׁ... "כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא" –   כָּרַע בְּגָלוּת בָּבֶל, רָבַץ בְּגָלוּת אֱדוֹם, כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא – כָּךְ יִשְׂרָאֵל גִּבּוֹרִים הֵם, שֶׁבְּנֵי הָעוֹלָם עַכּוּ"ם, מְפַתִּים וְלוֹחֲצִים אוֹתָם וְהֵם עוֹמְדִים בְּדָתָם וּבְנִמּוּסֵיהֶם כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא.