"... וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, וַיְבָרֶךְ אוֹתָם אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם" (בראשית, פרק מ"ט פסוק כ"ח).

ויברך אותו אין כתיב כאן, אלא ויברך אותם. למה כך?
אלא בשביל שנתן ליהודה גבורתו של הארי,
וליוסף גבורתו של השור,
ולנפתלי קלתו של איל,
ולדן נשיכתו שלנחש,
שמא תאמר ששבט אחד גדול מן השני?
לכן כללן באחרונה: "אִישׁ אֲשֶׁר כְּבִרְכָתוֹ בֵּרַךְ אֹתָם",
ועשאן (את כולם) אריות ועשאן (את כולם) נחשים.
וסיבה נוספת,
לפי שחילק להם את הארץ ונתן ליהודה ארץ שהיא עושה שעורים,
ולנפתלי ארץ שהיא עושה חיטים,
אף על פי כן כללן באחרונה שיהיו אוכלים אלו משל אלו.