זה היה השיעור הראשון בנושא "פירושים ומפרשים". המורה הבטיחה "השנה נלמד פירושים בדרך מרתקת שעדיין לא הכרתם", התלמידים, איך לומר...? היו ספקניים במקצת...

בתחילת השיעור לקחה המורה את הילדים לחדר מחשבים וביקשה מהם לשבת בזוגות ליד המסכים. המורה הקלידה משהו והמחשבים החלו לעבוד...

מסך המחשב של טליה ותומר התמלא ערפל שהחל להתפזר בחדר, ובאוויר נתלה פתאום ריח מתוק של פריחה. תומר וטליה התבוננו זה בזה בפליאה, מבין מאות (אבל באמת מאות!) האתרים שהכירו, אתר כזה הם עוד לא פגשו!

לא ברור איך ומתי זה קרה, אבל פתאום התפזר הערפל וטליה ותומר מצאו עצמם בחדר חשוך, באוויר נישא אותו הריח, ובפינה, ליד שולחן, ישב איש מבוגר וכתב במהירות במחברת קטנה. לפני שהספיקו לזוז, הסתובב האיש אליהם, כאילו חיכה רק להם. "תומר, טליה" הוא חייך אליהם, "טוב שבאתם, בואו שבו".

השניים היו המומים כל כך שלא הצליחו להוציא הגה מפיהם. "אני בדיוק כותב פירוש לסיפור אדם וחוה בגן עדן", שיתף אותם האיש במעשיו, "מיד לאחר שאכלו אדם וחוה מפרי עץ הדעת כתוב: 'וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת', אתם מכירים את הסיפור הזה?"

"כן", התעשת תומר, "למדנו את זה". "יפה" חייך אליהם האיש, "אז מה דעתכם? למה היה חשוב לציין שהם תפרו את הבגד דווקא מעלה תאנה?"

"אולי", אמרה טליה בהיסוס, "משום שעלי התאנה גדולים מאוד, ונוח לתפור מהם?"

עיניו של האיש הזקן אורו, "כל הכבוד ילדה! רעיון נהדר!" הוא נעצר לרגע, "יכול להיות גם שעץ הדעת שממנו אכלו היה עץ תאנה, ולכן היה טבעי שלקחו ממנו גם את העלים!" הוא התכופף אל מחברתו וכתב במרץ. "תודה לכם!" אמר.

תומר וטליה חשו פתאום כבדוּת ובין רגע היו שוב בכיתת המחשבים.

על המסך שמולם התנוסס פירושו של רד"ק:

טליה ותומר הסתכלו זה בזה ועיניהם שאלו בלי מילים: "יכול להיות שחלמנו אותו חלום? האם ייתכן שבאמת הגענו לאתר מיוחד שהפגיש אותנו עם רד"ק ואפילו עזרנו לו לכתוב את פירושו?"
המשך הסיפור... בעוד שבועיים!