 |
 |
 |
|
ממש בטרם ימות מברך משה את כל אחד ואחד משבטי ישראל, כמו שעשה יעקב בשעתו לפני מותו. משה מזכיר בברכותיו את יחודו של כל שבט ומברך את נחלתם וחלקם.
ככלותו לברך עולה משה להר נבו ומשקיף על הארץ הפרושה למרגלותיו, אל ארץ הגלעד, הים והנגב. שם, על ההר, מת משה, בגיל מאה ועשרים, ונקבר בגיא בארץ מואב, אך מקום קבורתו המדויק לא נודע.
בני ישראל ביכו את מותו של משה במשך שלושים יום. ויהושע, הוסמך ליורשו.
ואף כי מתואר כי יהושע היה מלא רוח חכמה שהאציל עליו משה, בכל זאת מוסכם כי לא קם עוד בישראל נביא כמשה.
תמו חמשת חומשי התורה, חָזָק חָזָק וְנִתְחַזֵּק.
להתראות שוב בפרשת בראשית…
|
|
|
|
 |
|
Supported by The Jewish Agency for Israel
