ברכת תודה
לְאָדָם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ בַּמִּדְבָּר וְהָיָה רָעֵב וְעָיַף וְצָמֵא,
וּמָצָא אִילָן שֶׁפֵּרוֹתָיו מְתוּקִין וְצִלּוֹ נָאֶה, וְאַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתָּיו.
אָכַל מִפֵּרוֹתָיו, וְשָׁתָה מִמֵּימָיו, וְיָשַׁב בְּצִלּוֹ.
וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ, אָמַר: אִילַן אִילָן, בְּמָה אֲבָרֶכְךָ?
אִם אֹמַר לְךָ שֶׁיְּהוּ פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִין - הָרֵי פֵּרוֹתֶיךָ מְתוּקִין,
שֶׁיְּהֵא צִלְּךָ נָאֶה - הָרֵי צִלְּךָ נָאֶה,
שֶׁתְּהֵא אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ - הָרֵי אַמַּת הַמַּיִם עוֹבֶרֶת תַּחְתֶּיךָ.
אֶלָּא: יְהִי רָצוֹן שֶׁכָּל נְטִיעוֹת שֶׁנּוֹטְעִין מִמְּךָ יִהְיוּ כְּמוֹתְךָ.
תלמוד בבלי מסכת תענית, דף ה
|
|
Supported by The Jewish Agency for Israel
