 |
 |
 |
|
חג הפסח הגיע, ואל משה פנו אנשים טמאים שבגלל טומאתם לא יכולים לחגוג, והם מבקשים פתרון. ה' מורה להם לחגוג פסח שני - כעבור חודש בדיוק, בי"ד באייר.
ה' מְצַווה את משה לעשות שתי חצוצרות כסף שישמשו לכַנֵס את העַם, ולהודיע על נסיעת המחנות.
בני ישראל מתלוננים, וה' מבעיר אש בקצה המחנה ("תבערה"). אבל בני ישראל ממשיכים להתלונן, ומדברים על כך שהם מתגעגעים לסיר הבשר במצרַיִם. עוּלוֹ של העַם קשֶה על משה, והוא פונה לה' שמְצַווה אותו לבחור שבעים זקנים שיעזרו לו. בתגובה לתלונת בני ישראל מוריד ה' שְׂלָוִוים (=סוג של עוף) מהשמַיִם. כאשר אוכלים בני ישראל מן השְׂלָוִוים מכה בהם ה', ורבים נהרגים. ולכן נקרא המקום קברות התאווה.
ולבסוף, מריָם ואהרון מדברים רעות במשה, אחיהם, וכעונש לוקָה מרים בצרעת.
|
|
|
|
 |
|
Supported by The Jewish Agency for Israel
