"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם" (במדבר, פרק כ"ב פסוק י"ב). אמר לו בלעם: אם כן, אקללם במקומי. אמר לו אלוהים: "לֹא תָאֹר אֶת הָעָם" (שם). אמר [בלעם]: אם כן אברכם. אמר לו [אלוהים]: אין צריכין לברכתך "כִּי בָרוּךְ הוּא" (שם), [כשם ש] אומרים לה לצִרְעָה: "לא מדובשך ולא מעוקצך".
(מדרש תנחומא, דפוס ורשא, פרשת בלק סימן ו')
שאלות למחשבה:
בתורה נאמר לבלעם מפי אלוהים: "לא תָאֹר את העם כי ברוך הוא". מהו הפירוש הפשוט של הפסוק?
על פי המדרש, מהו פירוש הפסוק? מדוע אלוהים מתנגד לברכה של בלעם?