עמי וארצי - פרשת קורח

גלים

דף ראשי ◄ ספר במדבר ◄ פרשת קורח ◄ עמי וארצי בפרשת השבוע ◄ נקודת חן

מצדה

בואו נחזור לרגע במנהרת הזמן לאחור, רחוק רחוק - לעבר המאה הראשונה לִסְפִירַת הַנוֹצְרִים. הרומאים שלטו אז בארץ, היהודים לא רצו בְּשִלְטוֹן זָר, אך גדוֹלֵי העם והמנהיגים חשבו שאסור למרוד בגויים ולהסתכן. לעומתם, היו קבוצות של קַנָאִים שהחליטו להילחם ברומאים מלחמת חוֹרְמָה וּלְגָרְשָם מן הארץ. וזאת, למרות העובדה שֶקַנָאִים אלה היו מעטים ודלים באמצעים. המחלוקת ביניהם הייתה קשה, והם פעלו קבוצה אחת נגד קבוצה אחרת (כפי שאתם רואים, מחלוקות בעם ישראל היו מאז ועד היום...).
אחת הקבוצות הקיצוניות ישבה בִּמְצָדָה שֶבְּמִדְבַּר יהודה, והִתְבַּצְרָה שָם. למה במצדה? מפני שזהו הר גבוה, שיש לו תצפית ושליטה טובה על האזור. קבוצת מורדים זו, שבראשה אלעזר בן יאיר, בנתה חומת מבצר וחִיזְקָה אותה. כשהגיעו הרומאים – הם הִתְקַשׁוּ לפרוץ את החומה, אך לא התייאשו. לבסוף, העלו אותה באש. חיי הלוחמים היו בסכנה. האם יסגירו את עצמם, או אולי ינסו לברוח? מה, לדעתכם, עשו הלוחמים? מה הייתם עושים אתם?
אלעזר בן יאיר לא חשב להימלט. הוא נאם בפני הלוחמים על כך שהם צריכים למוּת על קִידוּש ה', ולא לתת לרומאים להרוג בהם. וכך, כל קבוצת הלוחמים התאבדה על ההר, לפני שהספיקו הרומאים לתפוס אותם. רק שתי נשים וחמישה ילדים שהצליחו להתחבא - ניצלו, והם שסיפרו לרומאים על מה שהתרחש.
היום, אפשר לראות במצדה שְׂרִידִים של הַמִבְצָר, וגם של הארמונות שבנה שָם המלך הוֹרְדוּס. אל ההר אפשר לעלות ברגל, בִּשְבִיל מתפתל ("שביל הנָחַש"), או בשביל הסוֹלְלָה הישר, או בּרַכְבָּל - לעייפים שבינינו... למעלה מחכָּה לכם תצפית מדהימה על ים המלח, הרֵי מוֹאָב והמִדְבָּר, והזיכרונות מאותו סיפור היסטורי...



	המתעניינים יוכלו לקרוא בהרחבה את סיפורה של מצדה בספרייה הוירטואלית של מט"ח: ושם המבצר מצדה

על אודות האתר

בסיוע הסוכנות היהודית לארץ ישראל

Supported by The Jewish Agency for Israel

החיפוש באתר זה הוא בשיתוף

משימות והודעות