

חלוקה

שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בָּאוּ לְדִין לִפְנֵי מַלְכָּם. אֶחָד אָמַר: "אֲדוֹנִי הַמֶּלֶךְ! קָנִיתִי בַּיִת מֵאָדָם זֶה, וּמָצָאתִי בְּתוֹכוֹ אוֹצָר - מִיָּד קָרָאתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ קַח אֶת הָאוֹצָר, שֶׁלְּךָ הוּא!". וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר: "לֹא שֶׁלִּי הוּא הָאוֹצָר; הֲרֵי אֶת הַבַּיִת וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכוֹ מָכַרְתִּי לְךָ - קַח אַתָּה אֶת הָאוֹצָר!". קָרָא הַמֶּלֶךְ לְאֶחָד מֵהֶם, אָמַר לוֹ: "יֵשׁ לְךָ בֵּן?"; אָמַר לוֹ: "כֵּן". קָרָא לַשֵּׁנִי וְאָמַר לוֹ: "יֵשׁ לְךָ בַּת?"; אָמַר לוֹ: "כֵּן". אָמַר לָהֶם: "יֵלְכוּ וְיִתְחַתְּנוּ זֶה עִם זֶה, וְיִקְּחוּ שְׁנֵיהֶם אֶת הָאוֹצָר".
על פי מדרש תנחומא פרשת אמור, סימן ט'
|
|