יְהוּדָה בֶּן תֵּימָא אוֹמֵר:
הֱוֵי (=הֵיֶה) עַז כַּנָּמֵר,
וְקַל כַּנֶּשֶׁר,
וְרָץ כַּצְּבִי,
וְגִבּוֹר כָּאָרִי
לַעֲשׂוֹת רָצוֹן אָבִיךְ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

(משנה, מסכת אבות, פרק ה' משנה כ')