מה עוד מסמלת הסוכה?
נוסף על הסמל ליציאת מצרים, מצאו חכמינו רעיונות נוספים שעומדים מאחורי מצוות הסוכה.
- ישיבה בסוכה בימי הסתיו מבליטה את זיכרון יציאת מצרים.

חכמים שאלו - מדוע התורה מצווה לבנות סוכה דווקא בימי הסתיו, בימי חג הסוכות?
האם לא הגיוני יותר לקיים את המצווה בימי חג הפסח (באביב) כשכולם עוסקים בעניין יציאת מצרים?
תשובת החכמים היא שבימי האביב דווקא נעים לצאת אל הטבע. משום כך, אין בישיבה בסוכה דבר חשוב ומיוחד. דווקא בימי הסתיו כאשר מזג האוויר הפכפך, פעם חם מאוד ופעם קר וגשום, זהו דבר מיוחד. היציאה של עם ישראל מהבתים דווקא במזג אוויר כזה היא המצווה האמתית בעלת הערך שגורמת לנו לזכור את יציאת מצרים ואת התנאים הקשים ששררו במדבר.

- הסוכה מסמלת צניעות והכרת תודה.

הרשב"ם חי בצרפת בימי הביניים. הוא היה נכדו ותלמידו של הפרשן החשוב רש"י . על מצוות סוכה כתב:
"למען תזכרו כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה... ומתוך כך, תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתיכם מלאים כל טוב... ומפני הטעם הזה קבע האל את חג הסוכות בזמן אסיפת גורן ויקב, לבלתי רום לבבם על בתיהם מלאים כל טוב פן יאמרו ידינו עשו את החיל הזה ."

- הסוכה מסמלת את השוויון בעם ישראל.

עם ישראל היה בעבר עם חקלאי. בחג הסוכות, ציינו את סוף שנת העבודה החקלאית באמצעות איסוף התבואה אל הגורן.
אבל דווקא אז, בולט למי יש שדות גדולים יותר ופוריים יותר. קל לראות מי עשיר ומי עני.
לפי דבורה והרב מנחם הכהן, דווקא אז צריך לצאת לסוכה:
"הטבע האנושי גורם שהאיכר המצליח והמתעשר לבבו רם ומתנשא על האיכר העני והדל. ובא הציווי 'שכל האזרח בישראל ישבו בסוכה'.
זהו סימן של שוויון. אין כאן ארמון פאר לאחד וצריף דל לשֵׁנִי .
הכול שווים, הכול יושבים בסוכה זו, שכל רוח שאינה מצויה יכולה לעקור אותה ולהפוך אותה על פניה" (מתוך: חגים ומועדים, בעריכת דבורה ומנחם הכהן)

השלימו את המילים.