 |
 |
מעשה בשני חמרים
שְׁנֵי חַמָּרִים הָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶך, וְהָיוּ שׂוֹנְאִין זֶה לְזֶה.
רָבַץ לְאֶחָד מֵהֶם חֲמוֹרוֹ, וְלֹא יָכֹל הָיָה לְהַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.
עָבַר הַחַמָּר הַשֵּׁנִי שֶׁהָיָה שׂוֹנְאוֹ, וְרָאָהוּ שֶׁרָבַץ חֲמוֹרוֹ תַּחַת מַשָּׂאוֹ.
תְּחִלָּה הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ, אַחֵַר חָזַר לְעֶזְרָתוֹ וְעָזַר לוֹ לִטְעֹן אֶת חֲמוֹרוֹ,
וְהִתְחִיל מֵסִיחַ עִמּוֹ 'מְשֹׁךְ מִכָּאן', 'הַעֲלֶהָ מִכָּאן', עַד שֶׁהִצְלִיחַ הָרִאשׁוֹן לְהַטְעִין אֶת חֲמוֹרוֹ וְהֶעֱמִידוֹ חֲזָרָה. הִמְשִׁיכוּ שְׁנֵי הַחַמָּרִים בְּדַרְכָּם יַחְדָּו, וְנִכְנְסוּ לַפּוּנְדָּק, אָכְלוּ וְשָׁתוּ בְּיַחַד ונתפייסו.
על־פי מדרש תנחומא פרשת משפטים
|
|
|
| |
|
|
|
|
 |
|
דף ראשי ◄ ספר בראשית ◄ פרשת וישלח ◄ פרשת השבוע במשפחה ◄ מדרש
Supported by The Jewish Agency for Israel
