אחד הרגעים הַדְרַמָטִיִים ביותר בשנה היהודית מתרחש בראש השנה, שהוא יום הדין, על פי המַסוֹרֶת היהודית. במרכזו של היום הזה עומדת מצוות התקיעה בַּשוֹפָר. חַכְמֵי היהדוּת בדורות השונים הציעו טעמים (סיבות) שונים לְמִצְוַות התקיעה בשופר. אחד הטעמים המרכזיים הַמוּצָעִים הוא שהתקיעה בשופר – שהוא, בעצם ,קֶרֶן של אַיִּל – בא להזכיר לעַם ישראל ולאלוהים את עֲקֵידַת יצחק, שֶבְסוֹפָהּ מקריב אברהם אַיִּל לְעוֹלָה, במקום את יצחק, בנו. לפי ההסבר הזה בא השופר להזכיר את הַהַקְרָבָה שאברהם אבינו היה מוכן לה, למען הצִיווּי של אלוהים, ולעורר את רַחֲמָיו של אלוהים על עַם ישראל.
שלושה דברים שכדאי לדעת על שוֹפָרוֹת:

• ישנם שוֹפָרוֹת בכל מיני גְדָלִים – החל בשופרות פשוטים וקצרים, ועד לשופרות ענקיים וּמְסוּלְסָלִים!
• במסורת היהודית ישנם שלושה סוגים עיקריים של תקיעות:  תקיעה – שהיא קול אחד רָצוּף; שְבָרִים – תקיעה קְטוּעָה של קטעים קצרים; תרועה – תקיעה קְטוּעָה של קטעים קְצַרְצָרִים.
• אף על פי שתקיעת שופר מצווה גדולה, תיקנו חכמים שלא לתקוע בשופר בראש השנה, אם חל בשבת.