צילי: פרשת במדבר פותחת בהנחיה למשה למנות את בני ישראל "מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל יֹצֵא צָבָא". בהמשך הפרשה מתוארת חלוקת העם לארבעה מחנות או יחידות צבאיות ("דגלים") – שלושה שבטים בכל יחידה. מדוע היה צורך במניית העם? ולשם מה נדרשה החלוקה ליחידות צבאיות?  

שד"ל: אַחַר שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וּבָאוּ לִנְסֹעַ וְלִכְבֹּשׁ אֶת הָאָרֶץ וה' בְּרֹאשָׁם וּמִשְׁכָּנוֹ אֲשֶׁר עִמָּהֶם, רָצָה שֶׁיִּתְחַלְּקוּ לִדְגָלִים וְלִצְבָאוֹת שֶׁיֵּדַע אִישׁ אִישׁ אֶת מְקוֹמוֹ, וְיִהְיֶה הַמַּחֲנֶה מְסֻדָּר כַּהֹגֶן. שֶׁלֹּא יִהְיוּ נִרְאִים כַּעֲבָדִים הַבּוֹרְחִים אֶלָּא כְּעַם עָרוּךְ לַמִּלְחָמָה. וּלְפִיכָךְ נִמְנוּ גַּם כֵּן לְהַשְׁלָמַת הַסֵּדֶר.

גילי: אני מבינה, מניית הלוחמים הייתה לשם ארגון וסדר. גם לארגון המחנה כולו בארבע קבוצות סביב אוהל מועד הייתה אותה מטרה – ארגון וסדר. כך נטעו בלב הלוחמים שהתכוננו לכיבוש הארץ תחושת ביטחון, וגם הירתעו את האויבים – שלא קבוצה סתמית של אנשים עומדת לפניהם, אלא צבא חזק, מאורגן ומסודר.