 |
 |


לִהְיוֹת בְּכוֹר

שָׁלוֹם, שְׁמִי שְׁלוֹמִי, וַאֲנִי בֶּן שְׁמוֹנֶה וָחֵצִי. אֲנִי הָאָח הַבְּכוֹר בַּמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי. יֵשׁ לִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת קְטַנּוֹת מִמֶּנִּי, בְּנוֹת חָמֵשׁ וְשָׁלוֹשׁ. אִמָּא וְאַבָּא אוֹמְרִים שֶׁבִּגְלַל שֶׁאֲנִי הַבְּכוֹר אֲנִי צָרִיךְ לַעֲזֹר לְטַפֵּל בְּאַחֲיוֹתַי הַקְּטַנּוֹת - לָקַחַת אוֹתָן מֵהַגַּן, וַאֲפִלּוּ לְהָכִין לָהֶן אֹכֶל, כַּאֲשֶׁר אִמָּא וְאַבָּא עֲסוּקִים. אֲנִי דַּוְקָא נֶהֱנָה מֵהַתַּפְקִיד שֶׁל הָאָח הַבְּכוֹר, אֲבָל לִפְעָמִים גַּם אֲנִי רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לִי אָח גָּדוֹל שֶׁיְּטַפֵּל בִּי...
|
|
 |
|
| |
 |
|
הַיְדַעְתֶּם שֶׁ: בְּמִשְׁפָּחוֹת שֶׁל מְלָכִים בָּעוֹלָם עוֹבֵר תַּפְקִיד הַמֶּלֶךְ מֵאַב לִבְנוֹ הַבְּכוֹר. בַּמָּסֹרֶת הַיְּהוּדִית הַדָּבָר לֹא חַיָּב לִהְיוֹת כָּךְ. לְדֻגְמָה: לַמְרוֹת שֶׁעֵשָׂו הָיָה הַבְּכוֹר, דַּוְקָא יַעֲקֹב הוּא מַמְשִׁיכוֹ שֶׁל יִצְחָק. יְהוּדָה, שֶׁנֶּחְשַׁב לְמַנְהִיג בָּנָיו שֶׁל יַעֲקֹב - לֹא הָיָה בְּכוֹר. שְׁלֹמֹה , שֶׁנִּבְחַר לִהְיוֹת מֶלֶךְ אַחֲרֵי דָּוִד - לֹא הָיָה בְּנוֹ הַבְּכוֹר שֶׁל דָּוִד . |
|
|
|
|
 |




|
 |
 |
|