בימינו יש לוחות שנה מדויקים ולפיהם אנחנו יודעים באיזה יום מתחיל כל חודש ומתי חלים החגים השונים. אולם, כשבית המקדש היה קיים לא ידעו מראש מתי יתחיל החודש הבא. אנשים שראו את הירח מתחדש, היו מגיעים למקדש ומעידים על כך בפני בית הדין, ורק אז הוכרז על תחילתו של חודש חדש.
לקביעת ראש חודש הייתה חשיבות רבה משום שלפיה נקבע מתי יש לחגוג את החגים בחודש זה. במשנה ובגמרא מסופר כיצד היו הדיינים חוקרים את העדים על מקום הופעתו של הירח החדש ועל צורתו המדויקת. הנה קטע מתיאור זה:
 
דמוּת צורות לְבָנָה היו לו לרבן גמליאל

בטבלא (=בלוח) ובכותל עליתו,
שבהן מראה את ההדיוטות (= פשוטי העם)
ואומר: "הכזה ראית או כזה?"

(משנה, מסכת ראש השנה, פרק ב' משנה ח')