תל שִילֹה
בית המקדש מוּכָּר לנו כמקום עבודתם של הכוהנים והַלְוִויִים. אך, למעשה, במהלך מַסָעָם של בנֵי ישראל במדבר, וגם כשנכנסו לארץ, עבדו הכוהנים במִשְכָּן זמני, ובית מקדש נבנה רק מאות אחדות של שנים אחר כך, על ידי שלמה המלך. והיכן שָכַן המשכן?
בראשית הַגָעֲתָם לארץ בנו ישראל את המשכן בשִילֹה, שָם הוא נשאר 369 שנה. שילֹה היה יישוב בנחלת שבט אפרַיִם, בדרך בין שְכֶם לירושלים. המשכן הפך להיות המרכז הדתי של כל השבטים באותה תקופה, ואל המשכן עלו ישראל להתפלל ולהקריב קוֹרְבָּנוֹת.
האַרְכֵיאוֹלוֹגִים ניסו, לאורך דורות, לזהות אֲזוֹרִים רבים המוזכרים בתנ"ך – ובניהם גם את שילה המקראית. וכך, בערך באותו מקום שבו שכן המשכן לפני 2,000 שנה, קיים כיום אֲתָר אַרְכֵיאוֹלוֹגִי בשם תֵל שִילֹה, ובו מִצְפּוֹר, גַת, מערות קְבוּרָה, בניינים מהתקופה הבִּיזַנְטִית ובורות מים מהתקופה המקראית. במקום נערך חִיזָיוֹן אוֹר-קוֹלִי המסביר את חֲשִיבוּת המקום, ומספר על יצירת יצירוֹת אמנוּת בְּסִגְנוֹן עתיק.
עכשיו, כל מה שנותר לעשות הוא לעצום את העיניים, ולדַמְיֵין את עולֵי הרֶגֶל הצועדים מכל קְצוֹת הארץ, אל המשכן...
|
|
Supported by The Jewish Agency for Israel
