כשמישהו מכין ומגיש לנו אוכל, נהוג לומר לו: תודה. באותה מידה, קבעה המסורת, כי יש לברך את אלוהים על כל דבר שאנחנו נֶהֱנִים ממנו בעולם. על מאכל, משקה, ואפילו על רֵיחַ טוב, או על מַרְאוֹת מיוחדים שזוכים להם לעתים נְדִירוֹת. הַבְּרָכָה היא שֶׁבַח והוֹדָיָה לאלוהים, אשר אנו נהנים מִטוּבוֹ בארץ, והיא מזכירה לאדם שהדברים שהוא נֶהֱנֶה מהם אינם שייכים לו בִּלְעָדִית, אלא נִיתָנִים לו מֵרְכוּשוֹ של הָאֵל.
שלושה דברים שכדאי לדעת על בִּרְכוֹת הַנֶהֱנִין:

• לַבְּרָכוֹת פתיחה קבועה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מֶלֶךְ העולם." אולם, לכל סוג מזון יש המשך שונה של הבְּרָכָה. לדוגמה: הברכה על תפוח עץ תהיה: "ברוך אתה ה', אלוהינו מלך העולם, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ." לא קשה לנחש מה תהיה הברכה על תפוח אדמה, או על.... גזר.
• מלבד הברכות על מזון, ישנן ברכות מיוחדות הקשורות לתוֹפָעוֹת טֶבַע. למשל, ישנה ברכה מיוחדת כאשר שומעים רעם, וברכה אחרת כשרואים ברק!
• כאשר אדם רואה מלך, זוהי חֲוָויָה מיוחדת בשבילו, ולכן תיקנו ברכה מיוחדת אפילו לְמַעֲמָד כזה. מה, לדעתכם, ראוי לְהֵיאָמֵר בברכה כזו? אם אתם סקרניים, העבירו כאן את העכבר וקִרְאוּ את הברכה המְסוֹרָתִית...