|
|
|
|
לִקְרַאת הַהַגָּעָה לָאָרֶץ מְסַכֵּם מֹשֶׁה אֶת כָּל מַסְּעֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָחֵל מֵרַעְמְסֵס שֶׁבְּמִצְרַיִם וְעַד עַרְבוֹת מוֹאָב, שָׁם הֵם נִמְצָאִים כָּעֵת. בַּמָּקוֹם הַזֶּה מְצַוֶּה ה' אֶת מֹשֶׁה עַל יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ וְהַהִתְיַשְּׁבוּת בָּהּ. כְּמוֹ כֵן מְתָאֵר ה' לְמֹשֶׁה אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ שֶׁל הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת, וּמְפָרֵט אֶת שְׁמוֹת נְשִׂיאֵי הַשְּׁבָטִים שֶׁיָּצְאוּ בְּרֹאשׁ כֻּלָּם, וּמֵעֲלֵיהֶם – יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְאֶלְעָזָר הַכּוֹהֵן. הַשֵּׁבֶט הַיָּחִיד שֶׁלֹּא יִירַשׁ נַחֲלָה מִשֶּׁלּוֹ הוּא שֵׁבֶט לֵוִי הַמְּיֹעָד לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ, וְכָל אֶחָד מֵהַשְּׁבָטִים הָאֲחֵרִים מְצֻוֶּה לְהַקְצוֹת לָהֶם עָרִים בְּנַחֲלָתָם. צִוּוּי נוֹסָף הוּא הַפְרָשַׁת שֵׁשׁ "עָרֵי מִקְלָט" בִּשְׁנֵי עֶבְרֵי הַיַּרְדֵּן – עָרִים אֲלֵיהֶן יוּכַל לְהִמָּלֵט רוֹצֵחַ בִּשְׁגָגָה, בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי גּוֹאֵל הַדָּם הָרוֹצֶה לְהָרְגוֹ. בְּפָרָשָׁה זוֹ גַּם מֻזְכָּר דִּינָן שֶׁל בְּנוֹת צְלָפְחָד (זוֹכְרִים? מִפָּרָשַׁת פִּנְחָס!).
|
|
|
|
|
|