השיר
בשנת 1976 כתבה המשוררת נעמי שמר את "שירת העשבים", על פי רעיונות המופיעים בתורתו של ר' נחמן מברסלב. השיר זכה לאהדה רבה בחברה הישראלית, והתכנים המופיעים בו מתאימים בייחוד לט"ו בשבט.
השיר עוסק בַּייחוד של כל ברייה על פני האדמה. לפי השיר, לכל אדם בעולם אופי מיוחד משלו, והניגון הוא הסמל של הייחוד הזה. הייחודיות מתבטאת אפילו בעשבים – "שכל עשב ועשב יש לו שירה מיוחדת משלו". על אחת כמה וכמה, שלכל אדם יש את הניגון המיוחד שלו – המהות המיוחדת שלו, שרק הוא מבטא בעולם.
"ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה" – לפי מילות השיר, אדם הקשוב לניגון של עצמו ושל הסובב אותו, כולל לניגון של הטבע, מושפע ומתפתח מהקשבה זו.
ר' נחמן מברסלב אומר שהתפילה בטבע וההקשבה לטבע ממלאות את הלב שמחה והשתוקקות. לפי מילות השיר, השהייה בטבע וההקשבה לניגון המיוחד של כל עשב ועשב מאפשרת קשר לאדמה, לטבע ולארץ ישראל.
